כדאי להקשיב גם:
והפעם, מכירים את התוכי הפרופסור. ושי אביבי מחשיב אותנו לקראת שבת. ותהילים? פ״ה. ומוסיקה? פלא מתעקש עם פלא. ואלוהים? איתנו. ויופי. ושבת שלום. וטפו עלינו
כולנו לפעמים אלימים. אלימות היא לא רק מכות, היא גם שנאה עצמית, מבט מעליב, התעלמות… אז מה עושים עם כל זה? איך אפשר ללמד את הילדים שלנו נדיבות? מה עושים עם האלימות שממילא קיימת? אצלנו? אצלם? ולאן מנקזים את כל המתח הזה שמתקיים במשפחה עם ילדים וניקיונות והסעות וארוחות וכביסות ומשכנתא והכלב של השכן שלא מפסיק לנבוח?