תיאור התוכנית
אני אלון, יליד חיפה, את רוב חיי העברתי בתל אביב, למעט גיחות לימודים בניו יורק ובלונדון. תמיד עסקתי בכמה תחומים אבל רק בשנים האחרונות הבנתי מי אני באמת: אני שחקן. עובד בעיקר בתיאטרון "הבימה” ובטלויזיה. עוסק ומופיע באימפרוביזציה, מנגן על תופים ומלמד שחקנים משחק בשיטה של מורה נפלאה בשם איוונה צ'בק מלוס אנג'לס. אני שמח שניתנה לי האפשרות להביע את מחשבותיי ומאוויי בדרכים שונות, ומודה על האפשרות לחלוק אותן עכשיו גם עם מאזינים.
תוכניות:
עוד בהגשתי
המלחמה נגמרה? האמת שעם מלחמות, זה לא נגמר. זה אולי עוצר. אבל האם זה מסתיים? האם יש מה שנקרא ״קלוז׳ר״?
געגוע זה רגש חזק, לבבי, שמגולמים בו גם שמחה, גם צער וכאב, ייסורים, השתוקקות… בלי ספק אחד הרגשות העזים. המניע בתכנית געגועים
האם יש היום ערך או השפעה לשביתה? יש את הסיפור על האיש הזה שעמד שנים והפגין נגד מלחמת וייטנאם מול הבית הלבן.
שנים, כל יום שישי. עמד שם את השעתיים שלו, עם שלט כזה.
בסוף ניגש אליו איזה עיתונאי ושאל אותו במין גיחוך, 'תגיד לי, אדוני, אתה באמת חושב שתוכל לשנות את העולם?' והוא אמר, 'לא, אני רק מוודא שהעולם לא ישנה אותי'.
אתם מרגישים חלק מעם? איך זה מרגיש? מה זה אומר?
זאת בעקר השפה? התרבות? החגים? המנהגים? מה זה הדבר המאחד הזה? זה בגדול הסיפור, לא? הסיפור היהודי. אתן מרגישות יהודיות או ישראליות? מה זה להיות ישראלי?
המניע עושה סדר
לפי הדיבור, נראה שתוך כמה שנים הסיפור הזה של עונות השנה לא ממש יהיה רלבנטי. לפחות לא פה. זה יהיה בעיקר – קיץ. אלה אולי חדשות טובות לכל אלה בינינו שמסיבות שאדם כמוני מתקשה להתחבר אליהן, זאת העונה המועדפת עליהן, אבל בשביל מישהו שמשלב מסוים באיזור יוני מתחיל להזיע רק מעצם הקיום שלו – זה אסון. מה עושים? המניע מטפל בזה.
איך אתם ואתן עם כסף? אומרים שכסף בא וכסף הולך, שאתה בא לעולם בלי כלום ויוצא ממנו בלי כלום, ששום דבר לא באמת שלך, שהכל פה בסוג של ליסינג וכל זה. סבבה, אבל כשאתה פותח את האפליקציה ונכנס לעו״ש ורואה מספר באדום עם מינוס משמאלה אתה בולע רוק. אז איך מפתחים ״תודעת שפע״ עולם קפיטלסטי אש? ועוד בזמן מלחמה? המניע פה בשביל לעזור.
בימים בהם אין הרבה אור, האופק מטושטש ואפור, יש הזדמנות לעשות בחירה ולפנות למשאבים הפנימיים שלנו. להיות אנחנו מגדלור לעצמנו ולאלה שסביבנו. מה זה אומר? איך עושים את זה? ״המניע״ בא להאיר
אפשר בגדול להגיד שספק הוא ההיפך מאמונה. להטיל ספק אומר לא לקחת מחשבות שלנו, או דברים שאנחנו ״מאמינים״ בהם כמובנים מאליהם. שנדבר על זה רגע?
כולנו למדנו משהו בחיים. נגיד – שאסור לשים את הפלאפון על גג האוטו ולנסוע, .או ש-Excel הוא לא חבר. אבל מה זה באמת אומר ללמוד? האם החיים הם שיעור מתמשך, או שאולי הם רצף של רגעים שלא מבינים עד שכבר עברו ,וכשהשיעור מגיע – מאוחר מדי? כל זאת ועוד, בפרק החדש של המניע
שמתם לב שבפנלים של מהדורות החדשות אין יותר כתבים? יש פרשנים. הרבה. כל אחד מסביר בפנים רציניות מה קרה ומה הולך לקרות. כאילו יש לו מושג. עוד זה מדבר והשני סותר אותו לחלוטין ומביא הוכחות כביכול לגירסא שלו. אז למי להאמין? גם לנו בראש יש פרשן, שלא נאמר פרשנים, האם הם באמת מייצגים את מה שאנחנו מאמינים בו, את מה שחשוב לנו, את מי שאנחנו? את מה שאנחנו מנסים לחיות לפיו?