כמה פעמים עמדנו מול הילד שחווה קושי, אבל לא היה לנו מה לומר לו, ולא היה לנו פתרון או כלים לסייע לו? הילדים החדשים שנולדים בשנים האחרונות, מחוברים לנביעה פנימית אותנטית המפגישה אותנו עם שאלות מהות, והחברה כולה, נדרשת לבחון את מערכת האמונות והתפישות שלנו בנושא החינוך ולנוע אל עבר תפישת עולם וירטואוזית, גמישה, סקרנית וחדשה המאפשרת לבנות גשר בין מערכות החינוך הקיימות, למערכות של חניכה, בהם הילדים שותפים פעילים.
והפעם אברהם חלפי על בלבול אמונות, וניסים אמון על גלגול נשמות, והקשבתנו תנתן לתנשמות. ונגיד שלום לערן סבאג. וויקרא כ״ו? ויקרא כ״ו. ואלוהים? איתנו. ויופי. טפו עלינו
