איך אנו מתייחסים לזולת? מה זה אומר על היחס שלנו לעצמנו? והאם אנחנו מממשים את האמרה "ואהבת לרעך כמוך"? ארקדי דוכין ועמית שלו ממשיכים לצלול אל הקשר העמוק שבין חכמת הקבלה וחיי היומיום, בתכנית חדשה של "לאהוב זה קל"
האם פרפקציוניזם משפר ומייעל את חיינו או מקשה עליהם? מדוע בשלב מסוים הופכת התכונה הזו לשליטת יתר ובאופן אירוני מעכבת אותנו? קבלה של המציאות והבנת דרכי העולם תפחית במידת מה את העיסוק שלנו באיך ותסייע לנו להתמקד במהות
