קבלת החלטות
מדוע ריבוי אופציות עלול להיות דווקא בעוכרינו? אנו חיים בעידן של שפע ובחירה, בו בכל תחום בחיים עומדות בפנינו אינספור אפשרויות. אך כשאנחנו עסוקים בשמירה על כל האופציות פתוחות, אנו מוסחים על ידי מה שיכולנו לעשות או להיות בכל רגע נתון, ותחושת ההחמצה שלנו גוברת. מה גורם לנו להתעסק באופן בלתי פוסק בשפע? ואיך קשור לעניין המשפט הידוע "זמן שווה כסף"
כיצד חלון זמן לעצמנו מאפשר לנו להתחבר לקול הפנימי? מגיל צעיר אנו לומדים את אומנות המשחק הקבוצתי: כיצד להתנהל בחברה, להקשיב לרצונותיהם של אחרים ולהתאים את עצמנו אליהם. כאשר מופר האיזון העדין בין המניעים הפנימיים והחיצוניים, הקול האישי שלנו מושתק על ידי לא אחר מאשר – אנחנו. איך נוכל לשקם את מערכת היחסים עם הרצונות שלנו? ובאיזו דרך נצליח לשמור על הרמוניה עם הסביבה ועם עצמנו?
שפע הוא אחד המאפיינים המרכזיים של העת הנוכחית, והוא עוטף אותנו בתחושה מתעתעת של חופש בחירה: מצד אחד, עם גודל ההיצע גדלה גם יכולת הבחירה, ומצד שני, היכולת לסרב לשפע הולכת ומיטשטשת. מתי מדובר בבחירה אמיתית, ומתי אנו נשבים בנוחות ומוצאים עצמנו בכלוב של זהב? והאם הימנעות מבוקרת היא המפתח להוקרת תודה על מה שיש?