השראה
יובל אביטל הוא אחד האמנים הישראלים הבינלאומיים הכי גדולים ש.. אתם לא מכירים. הוא מציג בכל העולם, לאחרונה גם במוזיאון ישראל, חי במילאנו. חי כמו שאני מדמיינת את המלה "אמן אמיתי": נע בין חזונות מיתולוגים לבין אמנות שמוצגת בחללי ענק או בטבע, בין מוזיקה שמדברת מתוך חפצים לבין איורים דקים שנוגעים בלב. פגשתי אותו בסטודיו פלאים מתחת לבניין ישן בלב מילאנו, קצת לפני המלחמה עם איראן, בעולם אחר לגמרי שהעניק לי תקווה והשראה לחיים כאן ועכשיו.
לפי הדיבור, נראה שתוך כמה שנים הסיפור הזה של עונות השנה לא ממש יהיה רלבנטי. לפחות לא פה. זה יהיה בעיקר – קיץ. אלה אולי חדשות טובות לכל אלה בינינו שמסיבות שאדם כמוני מתקשה להתחבר אליהן, זאת העונה המועדפת עליהן, אבל בשביל מישהו שמשלב מסוים באיזור יוני מתחיל להזיע רק מעצם הקיום שלו – זה אסון. מה עושים? המניע מטפל בזה.
איך אתם ואתן עם כסף? אומרים שכסף בא וכסף הולך, שאתה בא לעולם בלי כלום ויוצא ממנו בלי כלום, ששום דבר לא באמת שלך, שהכל פה בסוג של ליסינג וכל זה. סבבה, אבל כשאתה פותח את האפליקציה ונכנס לעו״ש ורואה מספר באדום עם מינוס משמאלה אתה בולע רוק. אז איך מפתחים ״תודעת שפע״ עולם קפיטלסטי אש? ועוד בזמן מלחמה? המניע פה בשביל לעזור.
והיום בתוכנית מעט מאוד דיבורים והמון פסקול יוצא דופן ומעולה, של המלחין הנורווגי קריסטופר לו. מוזיקאי ג׳אז שיצר פסקול מאוד עשיר ועמוק, עם כלי נשיפה, כלי קשת והרבה סאונדים מעניינים מתחום האלקטרוניקה והדגימות. כל זה מלווה את הסיפור הלא מוכר והמרתק של קבוצת אוסלו שלחמה בנאצים בנורווגיה במלחמת העולם השניה