כדאי להקשיב גם:
במאי תיאטרון, מחזאי, סופר, משורר, פרופ' אמריטוס בחוג לתיאטרון אוניברסיטת תל אביב. על זרותה של המילה 'זקנה'. על הסירוב להתייחס להגדרות חיצוניות וההתמקדות בפעולה, מעשה ופליאה. אין זו הכחשה של הזקנה וגם לא רצון להיות צעיר, אלא הימצאות בהרפתקה אינסופית, באי ידיעה ואי נחת מתמשכים. המבט הזה הוא פיוס חרדת המוות; הפיכת כאב לחסד. התיאטרון הוא המקום בו אני מתפלל לנשמת הרוח האנושית. השירה היא המקום של הפליאה. ומעל לכל, אין לי מושג. הכל זז ומשתנה, כשאני מתקשה לקום- העולם מסתובב. יש לנוע עם ההשתנות, להיות כל הזמן על קצות האצבעות.
דידי ארז צולל אל פסקול אחת הסדרות המצליחות והמדוברות של השנים האחרונות, פורצת דרך במובנים רבים, אחד הבולטים בהם הוא פסקול עוצר נשימה, שבטי, טקסי, מהפנט, מלא כלי הקשה וקולות אנושיים מסומפלים ומסונטזים לצד מוזיקה אלקטרונית מלאת סטייל ומופקת באופן מרהיב.