כדאי להקשיב גם:
והפעם ערב של שושנים מקבל את פנינו בבוסתנים בימי ראשית קיץ אלו. אנחנו שואלים את לואי ארמסטרונג אם הוא מכיר. ברור. ברור הוא אומר. ומתחבק עם חנוך לוין שמתחבא מאחורי עץ תפוזים ומעמיד פנים שהוא קטורזה. ונתן? יונתן? קניה. בטח שקניה. כל קיץ. הוא ואיש האפרו. ויוהאן סבסטיאן? פרסקי. וחיה ורד? יוהאן. וערן צור? סבסטיאן. ומיכה שטרית? באך. מיכה שטרית באך. ודין מרטין כדין מאה דין מרטין. ורק ברוס ספרינגסטין. זה ידוע. יופי. טפו עלינו
בשיחה עם קובי פרג', משרטט הבמאי רן טל ("גן עדן", "המוזיאון") את ציוני הדרך שהפכו אותו למתעד מוביל: מהמעבר ללימודי קולנוע במקסיקו ועד ל-15 שנות עריכת פרומואים שביססו את חופש הפעולה שלו עם חומרי גלם. טל מפרט על תהליכי היצירה של סרטי מפתח, החל מהשימוש הבלעדי בארכיוני 8 מ"מ ב"ילדי השמש", דרך הריאליזם של המוות ב"אבו כביר" ועד לניתוח דמותו של אהוד ברק דרך משנתו של טולסטוי. הפרק חותם בהסבר על הקמת מסלול ה-MFA לקולנוע תיעודי באוניברסיטת תל אביב ובתובנותיו על הקושי לייצר מרחק אמנותי מהמציאות הישראלית לאחר אירועי אוקטובר.