מולי שולמן באולפן

מטלטלת וזוהרת, הפכה להקת "קווין" לאבן דרך תרבותית ואומנותית. אך מעבר ללהיטיה המוזיקליים הבלתי נשכחים, היוותה "קווין" מקור השראה בתחומים נוספים, וביכולתנו ללמוד ממנה רבות על המתח שבין שונות ושייכות. כיצד ניסתה הלהקה למתוח את הגבולות ולהשתחרר ממוסכמות? ואיך דווקא החריגות שבה, שבתה את לב ההמונים

והפעם, שלום עליכם על המחלקה השלישית. ואז הכיתוב על מצבתו. ומוסיקה? פלא מתדפק על פלא. ואלוהים? איתנו. ויופי. טפו עלינו

מדוע הילדים שלנו כל הזמן מושווים לאחרים ועד כמה זה משפיע עלינו? איך מתמודדים עם זה ומה ניתן לעשות כדי לשחרר את מקור ההשוואה וללמוד פרגון על הדרך?