משחר האנושות מספרים בני האדם את אותם סיפורים על אודות הכוכבים. כיצד שרדו הסיפורים עד היום, ואיך קרה שבקצוות שונים של כדור הארץ קיבלו הקונסטלציות משמעות זהה? ייתכן שהתשובה טמונה בכך שביסודם של הנרטיבים השמיימיים מצויות אמיתות אוניברסליות על אודות החוויה האנושית.
מצד אחד אומרים לנו: ״אכול ושתה כי מחר נמות", "תחיה כאילו זה היום האחרון בחייך". מצד שני, מז'תומרת מחר נמות?! מה?? אני מכחיש מכל וכל. או פשוט מדחיק. אלון נוימן בתכנית מיוחדת על… הדחקה
