מנועים קדימה – 16.2.22

“..הם לבדם, הריח והטעם, נשארים עוד זמן רב, כמו נשמות, זוכרים, מחכים, מקווים, על תילי כל היתר, נושאים בלא רתע, על נטף אוורירי כמעט, את המבנה האדיר של הזיכרון." עוגיית המדלן מיילדת את הכתיבה

אורי בנקהלטר בונה עולם מופלא של קולות, צלילים ותדרים מרפאים

כל יום בדרך הביתה – גלית גורא עיני עם שעה של מוזיקה מעולה בעריכתה ובהגשתה