קשה לנו לחשוב במושג הזה של ״כאן ועכשיו״. קשה לדמיין שאולי לא יהיה מחר, למרות שכל הסימנים מראים שיש מצב. ״עכשיו״ מהדהד מאד חזק בסדר היום הלאומי סביב החטופים והחטופות בעזה, זה הדבר החשוב ביותר. ״המניע״ כאן ו"עכשיו"
ארקדי דוכין ועמית שלו חוזרים בעונה חדשה ומרגשת של "לאהוב זה קל" שמוקדשת כולה לאקטואליה רגשית: איך מתמודדים עם רגשות שמציפים אותנו ביום יום, כמו התאהבות, התרגשות או אכזבה? ואיך מאירים אותם באור חדש מזוית קבלית?
