תיאור התוכנית
אני אלון, יליד חיפה, את רוב חיי העברתי בתל אביב, למעט גיחות לימודים בניו יורק ובלונדון. תמיד עסקתי בכמה תחומים אבל רק בשנים האחרונות הבנתי מי אני באמת: אני שחקן. עובד בעיקר בתיאטרון "הבימה” ובטלויזיה. עוסק ומופיע באימפרוביזציה, מנגן על תופים ומלמד שחקנים משחק בשיטה של מורה נפלאה בשם איוונה צ'בק מלוס אנג'לס. אני שמח שניתנה לי האפשרות להביע את מחשבותיי ומאוויי בדרכים שונות, ומודה על האפשרות לחלוק אותן עכשיו גם עם מאזינים.
תוכניות:
עוד בהגשתי
תמיד יש מתח בין הרצון שלנו בחופש לצורך לקחת אחריות. אנחנו רוצים זוגיות אבל רוצים ספייס, רוצים ילדים אבל רק מחכים שהם יירדמו…אין ספק שהעצמאות שלנו נפגעה, ובלי קשר לאחראים, הצורך לתקן, לשקם, לחזק ולהבריא הוא קיומי ודחוף. נכון שחשוב להרגיש גאווה, וחשוב לזקוף את הגו, אבל לא בכדי לטשטש, להסתיר, ולהקטין את המציאות. כנראה שאין עצמאות בלי אחריות
למה אנחנו כל כך אוהבים לציית? האם יש בזה אלמנט הישרדותי? הרי על פניו אנחנו אוהבים חופש, אוהבים לעשות מה שאנחנו רוצים? אנחנו שונאים שאומרים לנו מה לעשות. בהתחלה זה ההורים שלנו, אחר כך המורים, בצבא זה מגיע לשיאים כמובן. שם אלה פקודות, שאם לא מצייתים להם נענשים. אז איך מסבירים את הדיסוננס הזה?