מכירים את הקטע הזה שאף אחד לא יבין חוץ מכם? לכל מדינה יש את הניואנסים שלה, לכל עם יש את ההומור שלו ולכל חברה יש את הגוון שמיוחד רק לה. נועה אלבס ולירון תאני מגישים 3 שעות כיפיות של מוזיקה ומערכונים שרק אנחנו, הישראלים, יכולים להבין
"לאהוב זה קל" בספיישל חגיגי לפורים המתבונן אל השכבות העמוקות שמסתתרות מאחורי המסיכה. מדוע אנו עוטים על עצמנו דמויות לאורך השנה? וכיצד החג וסיפור המגילה מגלמים את הכוחות הפנימיים הכי עוצמתיים שלנו?