כדאי להקשיב גם:
והפעם ג׳ובראן. חליל? באך. ג׳ובראן חליל באך. והוא מרכל במלתחות עם דוד אבידן על אברם אבינו. ובתא ליד, אברהם סוראמלו. וכל הגבעטרון במקלחת שמולם. ומכל הכיוונים, אלוהים. וזה ממשיך בכל מיני דרכים. עד שיורד גשם. יופי. טפו עלינו
ירון ברובינסקי ואורי גוטליב בתכנית מיוחדת – ״עידוד לבידוד״ – יעל טל מודה שנעים לה ושי אביבי במצב רוח אביבי מספר למה זו תקופה מופלאה
במאי תיאטרון, מחזאי, סופר, משורר, פרופ' אמריטוס בחוג לתיאטרון אוניברסיטת תל אביב. על זרותה של המילה 'זקנה'. על הסירוב להתייחס להגדרות חיצוניות וההתמקדות בפעולה, מעשה ופליאה. אין זו הכחשה של הזקנה וגם לא רצון להיות צעיר, אלא הימצאות בהרפתקה אינסופית, באי ידיעה ואי נחת מתמשכים. המבט הזה הוא פיוס חרדת המוות; הפיכת כאב לחסד. התיאטרון הוא המקום בו אני מתפלל לנשמת הרוח האנושית. השירה היא המקום של הפליאה. ומעל לכל, אין לי מושג. הכל זז ומשתנה, כשאני מתקשה לקום- העולם מסתובב. יש לנוע עם ההשתנות, להיות כל הזמן על קצות האצבעות.