"בשדה אני העדרו של שדה. ככה זה תמיד. היכן שאני נמצא אני מה שחסר"

איך אפשר להיות משורר הנסתר ועם זאת להיות ישיר? מארק סטרנד עושה זאת בטבעיות ובפשטות.