איזה קשר עדין עובר בין הערך העצמי שלנו, ובין אהבה וחופש הבחירה? ההתעסקות היום יומית בשאלות כגון "האם יאהבו אותי? או "האם אני בעל ערך?" מוכרת לרובנו. מעין מרוץ יומיומי אל עבר ההכרה והאישורים מהזולת: אישור מהבוס על ההצלחות שלי, אישור מבני הזוג שלנו, אישור מההורים שלנו, ועוד. עד כמה רחוק נלך כדי לחפש את האישור מבחוץ? ואיך מתחבר לכל העניין הסיפור המוכר של "אליס בארץ הפלאות"