בתחילת דרכה הייתה הרומנטיקה תנועה אינטלקטואלית ואומנותית שפעלה בשבחם של המוסר, האסתטיקה והידע. כיום, לעומת זאת, הרומנטיקה מקושרת אסוציאטיבית לזוגות אוהבים, ורדים אדומים ואורות מעומעמים. האם אותו מושג שתיאר יראת כבוד כלפי הטבע שמור רק לדייטים זוגיים? ומדוע התבוננות של אדם על רגשותיו ומחשבותיו נחשבת גם היא לרומנטיקה?

מה הקשר בין האהבה שלנו לעצמנו ליכולת שלנו לאהוב אחרים? ואיך כל זה קשור לאותנטיות? ערן אולניק מארח באולפן את סקינו, תרפיסטית בינלאומית