ילדים אוהבים לנצח במשחקים, זה ידוע. אך מחקרים מוכיחים כי דווקא היכולת לחיות בשלום עם הפסדים מסייעת לדחיית סיפוקים ולחיזוק מנגנונים חשובים נוספים בנפשו של הילד. מדוע יכולת דחיית סיפוקים היא אחת מאבני היסוד לבניית קשרים חברתיים? וכיצד נוכל לפתח אותה בילדינו כבר בגיל צעיר, על מנת להיטיב עימם בעתיד הרחוק?