דידי ארז צולל אל פסקול הסרט המגולל את סיפורה של קבוצת מוסיקאים קובניים אגדיים שאוחדו יחדיו להקליט אלבום חדש. הסרט מתעד את ההקלטות ומסע ההופעות שלהם, שיצר קאמבק אדיר ללהקה, למוסיקה הקובנית ולקובה עצמה.
מדוע המתבגרים שלנו פתאום מפסיקים לשתף אותנו ואיך אנחנו יכולים להתמודד עם זה? איך להתמודד עם חוסר שליטה ומה ניתן לעשות כדי לייצר שיח וכמובן, טיפים בסיום
עד כמה ביקורת חשובה להתפתחותנו? לעתים, כשמוציאים אותנו מאזור הנוחות זה לא נעים, ולרוב אנו מנסים להיאבק בזה. אך פעמים רבות לאחר שאולצנו לצאת אנו מבינים בדיעבד עד כמה זה היה חשוב לצמיחה שלנו כבני אדם. כיצד בכל זאת נוכל למנף את תהליך הביקורת מבלי לקחת ללב?
