נשיאת ההפכים

והפעם התכנית הולכת לים. ובאה ממנו. לא לפני שהיא מורחת קרם הגנה על שלום חנוך ויהונתן גפן. ומבקשת מאבא סיפור על אנגלברט האמפרדינקט, שמגלה לאלוהים, שאני מאוהב בבחורה מבת-ים של דמעות. אברהם חלפי לא מבין אותי. בדיוק כמו שראוי, בזמן שמטפסים על הר נבו, עם מקהלת נלסון מנדלה הטובה והמיטיבה. ואסקימו לימון מבליחים כמושב לצים ברקע ונעלמים במרחק. ואלוהים רואה הכל. כולל את הגלים של ים השיבולים, שזזים לפי הקצב של פרנק אושן, ג׳יי-זי וקניה ווסט. ולכבוד הפרק האחרון של ויטק תשע, לוגמים קצת וויסקי וסודה דרך חור בדלי. וכל השאר שבת שלום. והללויה. יופי. טפו עלינו.

כמה פעמים עמדנו מול הילד שחווה קושי, אבל לא היה לנו מה לומר לו, ולא היה לנו פתרון או כלים לסייע לו? הילדים החדשים שנולדים בשנים האחרונות, מחוברים לנביעה פנימית אותנטית המפגישה אותנו עם שאלות מהות, והחברה כולה, נדרשת לבחון את מערכת האמונות והתפישות שלנו בנושא החינוך ולנוע אל עבר תפישת עולם וירטואוזית, גמישה, סקרנית וחדשה המאפשרת לבנות גשר בין מערכות החינוך הקיימות, למערכות של חניכה, בהם הילדים שותפים פעילים.