כדאי להקשיב גם:
14.06.20
01:57:58
והפעם עמיחי בשנתו ה42 יוביל אותנו בריקוד הקוקוס לאלגיה השמינית של רילקה ומשם לאלוהים גדול. וזוהי רק ההתחלה. יופי. טפו עלינו
01.04.24
00:21:00
במאי תיאטרון, מחזאי, סופר, משורר, פרופ' אמריטוס בחוג לתיאטרון אוניברסיטת תל אביב. על זרותה של המילה 'זקנה'. על הסירוב להתייחס להגדרות חיצוניות וההתמקדות בפעולה, מעשה ופליאה. אין זו הכחשה של הזקנה וגם לא רצון להיות צעיר, אלא הימצאות בהרפתקה אינסופית, באי ידיעה ואי נחת מתמשכים. המבט הזה הוא פיוס חרדת המוות; הפיכת כאב לחסד. התיאטרון הוא המקום בו אני מתפלל לנשמת הרוח האנושית. השירה היא המקום של הפליאה. ומעל לכל, אין לי מושג. הכל זז ומשתנה, כשאני מתקשה לקום- העולם מסתובב. יש לנוע עם ההשתנות, להיות כל הזמן על קצות האצבעות.