כדאי להקשיב גם:
והפעם זאהי ארמלי על חוכמת השמחה והעצב. ומוסיקה? פלא עוטף פלא. ואלוהים? איתנו. ויופי. טפו עלינו
מחמאות ושבחים אהובים על כל אחד מאיתנו. אך מסתבר שכשהם באים מוקדם מדי ובעוצמה חזקה מדי, הם עשויים לייצר ציפייה בלתי ניתנת להשגה, שסופה אכזבה. מיהם "ילדי הזהב"? מדוע לעיתים ההורים שלנו מציבים בפנינו ציפיות שבהן אנו לא יכולים לעמוד? והאם ניתן לייצר ציפיות בריאות ומקדמות?