נדודים

שעה של מוזיקה מעולה להתעורר איתה, בעריכת ובהגשת אמיר פרי

בין ריצת מרתון לחיים עצמם: איך לנשום למרחקים ארוכים בתקופות כאוטיות של חוסר ודאות?

והפעם נשמע מה יש ליוהאן וולפגאנג פון גיתה להגיד על פרח שראה באחד הנירים. ואת הפרח משקים מים. אז נרפרף באצבעותינו על כמה שירים אשר נובעים מהם מים. ונאסוף במימיה קצת יעקב גלעד ומאיר אריאל ויורם טהרלב. ואלוהים. ונביט על סדום ועמורה עולות בלהבות. הן עולות. ולוט? לא תודה. ונמשיך. והאם נפגוש בהמשך גם את טליה שפירא? בין היתר. יופי. טפו עלינו.