דניאל זמיר

והפעם, ארץ אחרונה, ארץ חדשה וארצי, מולדתי. ואז ההמנון. ומוסיקה? פלא מתלקק עם פלא. ואלוהים? איתנו. ויופי. טפו עלינו

הפעם במופע. כמו ליצן רפואי, באנו להקליל את הכבד. כי מה שיש זה מה שיש ובינתיים אנחנו מחבקים את מה שצריך חיבוק. דידי ארז וירון ברובינסקי מלהגים על בטהובן, מים ומה שביניהם. תמר קינן מצטרפת לתפילה משותפת. והחזון – למועד

אילו נקודות מבט יחודיות אנו מקדישים למושגים המוכרים "גן עדן" ו"גיהנום"? פילוסופיות תרבותיות שונות נוהגות להתייחס אל מושגים אלו כמצבים מנטאליים המאפיינים את חייו של האדם: גן עדן מתאר מצב תודעתי מסוים המקושר לחוויה חיובית וטובה, וגיהינום הוא המצב התודעתי ההפוך. מה הם בדיוק אותם מצבים מנטאליים? וכיצד ניתן לקחת אחריות על חיינו ולחיות בתחושה הטובה אותה מכנים "גן עדן"?