שלום גד

והפעם בעז בנאי מצייר בצלילים ילדה קטנה ואפרים קישון על מותו של הסוף. ומוסיקה? פלא חוטף פלא. ואלוהים? איתנו. ויופי. טפו עלינו

והפעם, אוצר של רבי נחמן ועינית של קארבר. ותהילים? ק״ז. ומוסיקה? פלא מתבדל מפלא. ואלוהים? איתנו. יופי. שבת שלום. טפו עלינו

כולנו לפעמים אלימים. אלימות היא לא רק מכות, היא גם שנאה עצמית, מבט מעליב, התעלמות… אז מה עושים עם כל זה? איך אפשר ללמד את הילדים שלנו נדיבות? מה עושים עם האלימות שממילא קיימת? אצלנו? אצלם? ולאן מנקזים את כל המתח הזה שמתקיים במשפחה עם ילדים וניקיונות והסעות וארוחות וכביסות ומשכנתא והכלב של השכן שלא מפסיק לנבוח?