והפעם אנו הפלמ״ח. אני וסימון ומואיז הקטן, שאוהבים שוקולד ועוגות גבינה. אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה. אני אנווט בטקסט פוליטי. וניסים אמון יסיע אותנו בזמן ונחזור משם בדיוק כדי לפגוש את ערן סבאג. ונקשיב לזמיר. ובמדבר ג׳. ואלוהים? איתנו. ויופי. טפו עלינו
הידיעות שלנו על המציאות והדרכים לקלוט ולפרש אותה הולכים ומתרבים ומשתכללים כל הזמן, אבל נראה שהיכולת שלנו לתפוס אותה לא התקדמה בהרבה. האם זה מציאותי לעשות תכנית של שעה על הנושא הזה?
