פרחים ופרפרים. שעתיים של מוזיקה שנפתחות בלחישה ועוברות לצעקה. בין הנוסטלגיה לעדכניות, צלילים שנרקמים ומתחברים יחדיו, בין ז'אנרים, זמנים ומקצבים ושפות. שעתיים של תרפיה במוזיקה עם אליענה בן-דוד.
ריבוי דעות יוצר בקרבנו תחושת ודאות נעימה, אך לעיתים קרובות מדובר באשליה בלבד. תפסת מרובה – לא תפסת. האם ייתכן שמעט דעות, אך מושחזות היטב, יעשו עבודה טובה יותר? אם ברצוננו להתחיל להטיל ספק, נקודת פתיחה טובה יכולה להיות "השערת האפס"
