כדאי להקשיב גם:
ואז הוא נפטר. הרגשנו שאלוהים לקח את כוכב הצפון שלנו. אבלים וחפויי ראש, נפגשנו במקלט עם בקבוק וודקה וכמו הדפקטים בני ה-15 שהיינו, שתינו כמו חיות צמאות. בשלב מסוים גררתי את גופי הדואב וראשי ההלום חזרה לקרוואן, מאוחר יותר קיבלתי דיווח מהחזית שגבריאל מתרוצץ מבוסם כדבעי ברחבי המושב באמצע הלילה וצורח: פנחס שדה מת! פנחס שדה מת! והפעם, מכתב געגוע לפנחס שדה ואולי געגוע למשוררים שמעזים להיות נביאים.
אז נכון שאבות נמצאים הרבה בעבודה וסובלים מדימוי של גבריות קשוחה ומנותקת, אבל אפשר גם אחרת! אורית ושי אור בתכנית מיוחדת על אבות, רגישים, נוכחים ותומכים.