"לאהוב זה קל" בספיישל חגיגי לפורים המתבונן אל השכבות העמוקות שמסתתרות מאחורי המסיכה. מדוע אנו עוטים על עצמנו דמויות לאורך השנה? וכיצד החג וסיפור המגילה מגלמים את הכוחות הפנימיים הכי עוצמתיים שלנו?
ואולי בכלל סימנתי וי על כל החובות שלי פה בכדור הארץ? אולי הקארמה שלי על הכיפאק ומיצינו את העניין של הקיום הסיזיפי? מה אתה אומר כבודו? שנמתיק את העונש ונקצר לו שליש? האיש עם מכתב פרידה אישי לפני יציאה לפגרת הקיץ.