שיחות טרנספורמטיביות – 3.3.14

במאי תיאטרון, מחזאי, סופר, משורר, פרופ' אמריטוס בחוג לתיאטרון אוניברסיטת תל אביב. על זרותה של המילה 'זקנה'. על הסירוב להתייחס להגדרות חיצוניות וההתמקדות בפעולה, מעשה ופליאה. אין זו הכחשה של הזקנה וגם לא רצון להיות צעיר, אלא הימצאות בהרפתקה אינסופית, באי ידיעה ואי נחת מתמשכים. המבט הזה הוא פיוס חרדת המוות; הפיכת כאב לחסד. התיאטרון הוא המקום בו אני מתפלל לנשמת הרוח האנושית. השירה היא המקום של הפליאה. ומעל לכל, אין לי מושג. הכל זז ומשתנה, כשאני מתקשה לקום- העולם מסתובב. יש לנוע עם ההשתנות, להיות כל הזמן על קצות האצבעות.

סוף אוגוסט בואך ספטמבר – תחילת שנת הלימודים, נעמה ודליק משוחחים על תהליכי למידה, על ידע וגם על פרימתו – חלק ב'

כל יום בדרך הביתה – שעה של מוזיקה מעולה בעריכתה ובהגשתה של גלית גורא-עיני