קולות

דידי ארז צולל אל תוך הפסקול המרהיב של הסרט "חולית"

גישות בודהיסטיות שונות גורסות כי אכילה רגשית אינה מרמזת בהכרח על רגשות שליליים המקננים בנו, אלא מייצגת קונפליקט בינינו לבין עצמנו הניתן לגישור. איפה עובר הגבול בין הנאה מאוכל ובין אכילה רגשית? כיצד אתגרים אישיים מובילים לעתים לאכילה רגשית? ומהן דרכי ההתמודדות שישיבו לנו את השלום הפנימי

גם בעידן הזה שנשען חזק על מדע ומדידות אמפיריות של דברים, ועל טכנולוגיה שומטת לסתות, עדיין יש כוח עצום לתופעות שאי אפשר להסביר. אנחנו עדיין רוצים נס בהיי דפינישן ופול ווליום