גבירותיי ורבותיי – הקהל!

הפעם, ייאוש ותקווה מפי צ׳כוב. וזהו. ומוסיקה? יודעת. יופי. טפו עלינו

החזן הקונסרבטיבי האנונימי שהלחין את הפיוט שפותח את השבת החרדית. מתנגד המשטר האנגולי שהושם במעצר בית מספיק זמן בשביל לכתוב שירים שהפילו את המשטר. וניסוי חדש של תראפיה ביופי. המרשם בפנים.

‎והפעם, צרויה להב שופכת עלינו אבא וכרמים. והנסיך מתאהב בגרגר האפונה. ומוסיקה? פלא מתהפנט מפלא. ואלוהים? איתנו. ויופי. טפו עלינו