אודיה קורן

שעתיים נוסטלגיות משירי ארץ ישראל הישנה והטובה, בעריכת נועה אלבס.

אם הכל משתנה כל העת, איך קורה שיום רודף יום ולילה – לילה? שעונה עוקבת אחר עונה, ושנה – אחר שנה? ואם הכל ארעי ובר-חלוף, כיצד בכלל תתכן מחזוריות? "מה שלימד הבודהא" בשיחה על טיבה הפרדוקסלי של המחזוריות – בין הקבוע למשתנה, בין הישן למתחדש, בין הידוע והנעלם…

‎והפעם, ריקוד הדגים. ותהילים? ס״ט. ומוסיקה? פלא מתנווט אל פלא. ואלוהים? איתנו. ויופי. ושבת שלום. וטפו עלינו