מציאות נושכת

והפעם התכנית הולכת לים. ובאה ממנו. לא לפני שהיא מורחת קרם הגנה על שלום חנוך ויהונתן גפן. ומבקשת מאבא סיפור על אנגלברט האמפרדינקט, שמגלה לאלוהים, שאני מאוהב בבחורה מבת-ים של דמעות. אברהם חלפי לא מבין אותי. בדיוק כמו שראוי, בזמן שמטפסים על הר נבו, עם מקהלת נלסון מנדלה הטובה והמיטיבה. ואסקימו לימון מבליחים כמושב לצים ברקע ונעלמים במרחק. ואלוהים רואה הכל. כולל את הגלים של ים השיבולים, שזזים לפי הקצב של פרנק אושן, ג׳יי-זי וקניה ווסט. ולכבוד הפרק האחרון של ויטק תשע, לוגמים קצת וויסקי וסודה דרך חור בדלי. וכל השאר שבת שלום. והללויה. יופי. טפו עלינו.

מסע מוזיקלי יומי עם אורי בנקהלטר, והפעם – נעים, מגוון, עולם, פוזיטיבי, גרובי עדין

והפעם קובי חוברה כמעט לוקח אותנו פעמיים לאותו נהר ויעקב אורלנד מזמין אותנו למסיבת שירה במרפסת ביתו. ומוסיקה? פלא מתחצף לפלא. ואלוהים? איתנו. ויופי. טפו עלינו