אליס לא גרה כאן יותר

והפעם ליאו פרה ונעמי שמר ויוסי בנאי ונשים, נשים. אחת מהן היא לאה גולדברג. האחרות לא. גם שייקה אופיר לא. ואז נמשיך. ואלוהים איתנו. ויופי. טפו עלינו

תופעת החרדה מאפיינת כחמישה עד שבעה אחוזים מהאוכלוסיה: מחשבות שגועשות בתוך הראש ומערפלות את היכולת להבחין בין הסיטואציה בפועל ובין החוויה הפנימית. מתי הופכת החרדה מרגש לגיטימי וטבעי לתופעה שיש לטפל בה? איך משרטטים קוים לדמותה? ומדוע דווקא נקודות התורפה שלנו, יכולות להאיר את המצב?

ספיישל שירי אהבה לרגל ט"ו באב, עם גליה גלעדי