החברים של אלכס

והפעם בדיחה מילולית דבילית במבטא רומני משנות השמונים, מובילה לפסוק נצחי, שלוקח אותנו עם הרוח שכתב חמי רודנר אל בית זה ויושביהו ואל נחת רוחו הטובה של אליהו הנביא. רוח טובה באה גם מכיוון הים ומכיוונו של יענקל׳ה רוטבליט. ידברו איתנו על הרוח גם מילותיהם של יוסי בנאי, נירה רבינוביץ ויחיאל מוהר. ומשם נקרא את הרוח של מי יעמוד, ואת סיפור לידתו של זה שעמד בין שני העמודים, הלוא הוא שמשון הגיבור ורוחו האיתנה. ומשם לשפל רוח של אבן-גבירול, שברחובו התהלך ודאי לא פעם מאיר אריאל, שהפעם נשמע אותו מספר איך גילה את האמונה. ויוהאן סבסטיאן? באך. ומרים ילן? שטקליס. ומרדכי? הורוביץ. ועמיחי. יהודה עמיחי. והרוח? יופי. טפו עלינו.

"מה שנפלא בכתיבה / שהחיים הם הגדר ממול / והחלון בחדר / וגם העץ / ואת מחליטה על המרחק / אני מתגעגעת לעבר / הוא היה מחורבן / אבל האמנתי בעתיד" (שולמית אפפל)

שירה המדברת על פעולת היצירה – הכתיבה.

לירון תאני עם השירים והסיפורים מתוך האלבומים הראשונים שאי פעם שמעתם או קניתם