כדאי להקשיב גם:
האם יש היום ערך או השפעה לשביתה? יש את הסיפור על האיש הזה שעמד שנים והפגין נגד מלחמת וייטנאם מול הבית הלבן.
שנים, כל יום שישי. עמד שם את השעתיים שלו, עם שלט כזה.
בסוף ניגש אליו איזה עיתונאי ושאל אותו במין גיחוך, 'תגיד לי, אדוני, אתה באמת חושב שתוכל לשנות את העולם?' והוא אמר, 'לא, אני רק מוודא שהעולם לא ישנה אותי'.
הבמאי דוקי דרור ("לבנון", "מוסד: סיפור כיסוי") חוזר אל הרגע שבו גילה את הקולנוע הדוקומנטרי ככלי לפיצוח זהותו האישית. מילדותו בתל-אביב ועד לחיפוש העצמי בשנותיו בארה"ב, דרור מתאר כיצד הפך מהנער שרק רצה לצלם שקיעות ליוצר שצולל אל תוך הסוגיות הבוערות ביותר כמו אונר"א וה-7 באוקטובר. דרך תחנות יצירתו המגוונות דרור מכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של מלאכת התיעוד. צילום: דניאל צ'צ'יק
חדש מעורב בישן, ז'אנר פוגש ז'אנר, שפות מתערבבות זו בזו, תמונות , תנועות ורגשות, אהבות ואמונות. שעתיים של תרפיה במוזיקה בין זמנים, תקופות, מקצבים ושפות – גרוב עולמי עם אליענה בן-דוד, היישר מהאולפן הביתי בברלין. רוצים לגלות עוד על המוזיקה? רשימות השידור המלאות, נמצאות בבלוג של אחת ששומעת.