מנועים קדימה – 7.9.22

דידי ארז ובלתזר צוללים אל פסקול אורלנדו – סרט נפלא שזכה לשבחים רבים, מבוסס על ספר של ווירג׳יניה וולף ומספר סיפור שנפרס על פני מאות שנים חוצה יבשות ומגדרים, בעיצוב יפהפה ומלווה בפסקול מפתיע מאוד, מגוון ויפהפה שהלחינה הבמאית סאלי פוטר

תוכנית שנפתחת עם נשימה עמוקה, לימים טרופים אלו, בהם שבריריות העולם נוכחת מתמיד. ומתוך הנשימה – חיים! גרובים וביטים מרחבי העולם, לעונג הגוף והנפש. בין יבשות, שפות, זמנים ותקופות, ז’אנרים ומקצבים – גרוב עולמי עם אליענה בן-דוד, מהאולפן הביתי בברלין. רשימות השידור המלאות נמצאות בבלוג של אחת ששומעת

במאי תיאטרון, מחזאי, סופר, משורר, פרופ' אמריטוס בחוג לתיאטרון אוניברסיטת תל אביב. על זרותה של המילה 'זקנה'. על הסירוב להתייחס להגדרות חיצוניות וההתמקדות בפעולה, מעשה ופליאה. אין זו הכחשה של הזקנה וגם לא רצון להיות צעיר, אלא הימצאות בהרפתקה אינסופית, באי ידיעה ואי נחת מתמשכים. המבט הזה הוא פיוס חרדת המוות; הפיכת כאב לחסד. התיאטרון הוא המקום בו אני מתפלל לנשמת הרוח האנושית. השירה היא המקום של הפליאה. ומעל לכל, אין לי מושג. הכל זז ומשתנה, כשאני מתקשה לקום- העולם מסתובב. יש לנוע עם ההשתנות, להיות כל הזמן על קצות האצבעות.