כדאי להקשיב גם:
והפעם בדיחה מילולית דבילית במבטא רומני משנות השמונים, מובילה לפסוק נצחי, שלוקח אותנו עם הרוח שכתב חמי רודנר אל בית זה ויושביהו ואל נחת רוחו הטובה של אליהו הנביא. רוח טובה באה גם מכיוון הים ומכיוונו של יענקל׳ה רוטבליט. ידברו איתנו על הרוח גם מילותיהם של יוסי בנאי, נירה רבינוביץ ויחיאל מוהר. ומשם נקרא את הרוח של מי יעמוד, ואת סיפור לידתו של זה שעמד בין שני העמודים, הלוא הוא שמשון הגיבור ורוחו האיתנה. ומשם לשפל רוח של אבן-גבירול, שברחובו התהלך ודאי לא פעם מאיר אריאל, שהפעם נשמע אותו מספר איך גילה את האמונה. ויוהאן סבסטיאן? באך. ומרים ילן? שטקליס. ומרדכי? הורוביץ. ועמיחי. יהודה עמיחי. והרוח? יופי. טפו עלינו.
מה מקובל ומה לא מקובל? ומי מחליט? דנה דבורין ואמיר פרי בשעה על מה שבין מותר לאסור בחברה. מוזמנים להרחיב על ידי קריאת הכתבה: "כשהסטייה מהנורמה הופכת לנורמה – איזון עדין בין יציבות הרוב לנוחות שבמגוון"