כדאי להקשיב גם:
במאי תיאטרון, מחזאי, סופר, משורר, פרופ' אמריטוס בחוג לתיאטרון אוניברסיטת תל אביב. על זרותה של המילה 'זקנה'. על הסירוב להתייחס להגדרות חיצוניות וההתמקדות בפעולה, מעשה ופליאה. אין זו הכחשה של הזקנה וגם לא רצון להיות צעיר, אלא הימצאות בהרפתקה אינסופית, באי ידיעה ואי נחת מתמשכים. המבט הזה הוא פיוס חרדת המוות; הפיכת כאב לחסד. התיאטרון הוא המקום בו אני מתפלל לנשמת הרוח האנושית. השירה היא המקום של הפליאה. ומעל לכל, אין לי מושג. הכל זז ומשתנה, כשאני מתקשה לקום- העולם מסתובב. יש לנוע עם ההשתנות, להיות כל הזמן על קצות האצבעות.
אחרי שניהל שנים את פסטיבל ישראל, היה ועודנו במאי תיאטרון ושחקן קולנוע וטלוויזיה מוערך, איש גלי צה"ל לשעבר ועוד כהנה וכהנה, מביא מיכה לבינסון את כל עולמו הרחב והעשיר לשעה רדיופונית מרוכזת מדי שבת בצהריים עם הרבה קטעים מספרים, פרוזה, מוסיקה קלאסית מעולה וג'אז מלודי ונעים במיוחד. בין הקטעים הוא מהגג, תוהה, מתפלסף ומשתעשע בדיאלוגים בינו לבין עצמו, שעשויים לפגוש כל אחד מאיתנו בדרכו שלו…