כדאי להקשיב גם:
איך מצלמים מלחמה? מה גורם לצלם לעזוב הכל ולהגיע לשדרות וכפר עזה בשבעה באוקטובר, ומשם כבר שלושה חודשים במסע מטלטל בכל נקודה משמעותית בארץ, בעזה ובצפון? רונה שפריר ליוותה את הצלם אילן לורנצי בדרך צפונה עם קסדה אפוד ומצלמה, בשיחה פתוחה על צילום הארץ הזו והאנשים שחיים בה
הצפה שייכת לתופעות האלה שאין לנו עליהם שליטה. הן מגיעות, ואין מה לעשות. זה מה שהן. בגלל זה קוראים להן ככה. הן מציפות. זה קורה כי פתאום מגיע גל גדול מידי, אבל זה קורה כי אין מערכת ניקוז. גם ברגש זה ככה. האם יש משהו לעשות בעניין?