והפעם נוסעים ברכבת שמובילה לים, שם אלפונסינה צועדת לתוכו. וניסים אמון? יחלוק איתנו קרטיב תה וחוכמה בת אלפי שנים. ודברים? גם כ״ה, גם כ״ו, גם כ״ז. ואלוהים? איתנו. ויופי. טפו עלינו
רפרטואר הכאב נרחב ביותר, החל מלדפוק את הזרת ברגל של שולחן, דרך שברון לב, פרידה מאהוב או אהובה, כאב ראש, כאב גב, ואפילו כאב שהוא קצת נעים. ועדיין אנחנו חולמים על חיים נטולי כאב. למה?
