רותם בר אור בהשראת אדית פיאף

"בן אדם, למה אתה לא נהנה מזה וזהו? אני לא יודע… יש לי אישה אלילה שמרעיפה עלי אמביציה ואמפתיה ובת שמזכירה לי יותר מדי את מי שהייתי, מלאת אהבה ושמחה, מנשקת כל אדם שהיא פוגשת משום שהיא מאמינה שכולם טובים ולא יפגעו בה… וזה מפחיד אותי כל כך עד שאני בקושי יכול לתפקד. איני יכול לשאת את המחשבה שפרנסס תיהפך לאומללה, סובלת מהרס עצמי, רוקרית מוות שאני בעצמי הפכתי להיות. שלום, אהבה, אמפתיה, קורט קוביין". והפעם האיש עם המכתב בעקבות שמונה מכתבי פרידה מהחיים.

‎והפעם, המיקום המדוייק של אמצע העולם. ותהילים? ע״ב. ומוסיקה? פלא מציית לפלא. ואלוהים? איתנו. ויופי. ושבת שלום. וטפו עלינו

תחילת שנה היא כמובן גם תמרור גדול בציר הזמן, עוד שנה חלפה, המהירות בלתי נתפסת, ולכן שווה לעצור ולבדוק מה אני עושה איתו, עם הזמן. איזה בחירות אני עושה,איזה אנשים הם חלק מחיי, איזה כבר פחות?
מוזמנים להצטרף לפרק של״המניע״ בנושא: ״התחלה חדשה״