קולות האדמה

דדי יצחייק יוצא למסע מוזיקלי בן שעתיים, עם מוזיקה טובה מאז ועד היום

כל יום בדרך הביתה – שעה של מוזיקה מעולה בעריכתה ובהגשתה של גלית גורא-עיני

נראה שמאז ה-7 באוקטובר משהו במרחב הצטמצם, גם המרחב הפיזי כמובן, התחושה של גבולות שסוגרים ומאיימים על מרחב המחייה, וגם המרחב הפנימי בלב ובנשמה הצטמצם ויותר קשה לנשום. אז מה נשאר? המרחב הפנימי. איך מאפשרים מרחב בזמן שהכל מסביב לוחץ ומצמצם? ננסה להרחיב בפרק הנוכחי של ״המניע״