פואטיקה ורוח כעוגן בימי לחימה – חלק ב'

מיכל גפן מזמינה אתכם לטיול שבת שכולו צמיחה ופריחה – זרעים, נבטים, שורשים, ענפים, גזעים, צמרות, עלים פרחים ופירות

"מוטב למחות את כל תולדות החיים, מפני שבכך אנו משחררים את עצמנו מן המחשבות המשעבדות של אנשים אחרים" (קרלוס קסטנדה, "המסע לאיכטלאן"). ואכן, הפרטים האישיים שלנו – החל בשמנו, דרך מקום העבודה ועד אזור המגורים – גורמים לזולת לשרטט קוי מתאר לדמותנו, ולעיתים אנו מתנהלים ביחס למה שמצופה מאיתנו. כיצד נוכל להשתחרר מהתחושה הזו? ועד כמה אנו באמת מכירים את עצמנו

למה נועדו המחסומים שלנו? האם אנחנו מעוניינים להסיר אותם? והאם אפשר לצמוח מהם? דנה ואמיר מנסים לברר