כדאי להקשיב גם:
והפעם נביט עם זלדה על השושנה, ונקשיב לרילקה והאלגיה הראשונה עד שנשכב במרתף של יעקב אורלנד. וזאת עוד רק ההתחלה. ובהמשך? אלוהים. כמובן. ומבחר מברואיו. יופי. טפו עלינו
והפעם ערב של שושנים מקבל את פנינו בבוסתנים בימי ראשית קיץ אלו. אנחנו שואלים את לואי ארמסטרונג אם הוא מכיר. ברור. ברור הוא אומר. ומתחבק עם חנוך לוין שמתחבא מאחורי עץ תפוזים ומעמיד פנים שהוא קטורזה. ונתן? יונתן? קניה. בטח שקניה. כל קיץ. הוא ואיש האפרו. ויוהאן סבסטיאן? פרסקי. וחיה ורד? יוהאן. וערן צור? סבסטיאן. ומיכה שטרית? באך. מיכה שטרית באך. ודין מרטין כדין מאה דין מרטין. ורק ברוס ספרינגסטין. זה ידוע. יופי. טפו עלינו