על הדבש ועל העוקץ

והפעם כל הגן לבש לבן, תכלת וארגמן, בעולם נפלא – וניסים אמון יושב בו, וצרויה להב רוקדת בו, וסבכי הסוף שואל אותו שאלות. ותהילים? גם ה׳ גם ו׳. ואלוהים? איתנו. ויופי. טפו עלינו.

איזו משמעות יש לפרשנות האישית שלנו כהורים על מערכת היחסים עם הילדים? האם יש פרשנות טובה או שגויה? ואילו טיפים פרקטיים יוכלו לעזור לנו בשיח היומיומי ובפרשנות שאנו מעניקים להתרחשויות המשפחתיות? מוזמנים להרחיב על ידי קריאת הכתבה "כיצד האישיות שלנו משפיעה על מה שאנו רואים? נוירולוגים מסבירים מהי תפיסה תת-מודעת"

מוזיקה שמחברת עולמות בעריכת רמונה נקדימון