בני בא – 2.8.20

והפעם בית הערבה משקיף אל בית חלומותיי, אשר צופה היטב על נהרות בבל מחד, ואל בית מאוויו של סלאח מאידך. ואכזבות. והגשמה. ואלוהים. ויופי. טפו עלינו

והפעם נתחיל עם ההרים של יורם ורטה שיהפכו לחול אשר יזכור את היותו הרים. יורם ורטה יזכיר לו. חיים חפר יפזם לו. אמה מטה לוי תשאיר בו עקבות לאהובה עוזרי. נתן יונתן ישורר ויבכה. והביטים יהדהדו. וההרמוניות ירחיבו. ובדידותו של יוסי בנאי תתגלה בפנינו. ואלוהים לאורך כל הדרך. ונמשיך. ברור. לאן? יופי. טפו עלינו.

והפעם נפציע מסונטה שועלית של אבידן ונביט על שיר השכונה מתעלס על החולות עם כמה יוסי. באנו, ראינו, ניצחנו. ונשתדל אז להבדיל בין חור לתחת. ואז יגיע אלוהים. אלוהים… ואיתו נמשיך כמו תמיד. ויופי. טפו עלינו