כדאי להקשיב גם:
נראה שמאז ה-7 באוקטובר משהו במרחב הצטמצם, גם המרחב הפיזי כמובן, התחושה של גבולות שסוגרים ומאיימים על מרחב המחייה, וגם המרחב הפנימי בלב ובנשמה הצטמצם ויותר קשה לנשום. אז מה נשאר? המרחב הפנימי. איך מאפשרים מרחב בזמן שהכל מסביב לוחץ ומצמצם? ננסה להרחיב בפרק הנוכחי של ״המניע״
אנחנו כמובן לא באמת חפצים לראות בקץ האנושות, לפחות לא רובנו, אנחנו פשוט מניחים שבשביל לבנות חברה חדשה חייבת לבוא איזו שואה שתעיר את כולנו ואז בטוויסט הוליוודי רגע לפני הסוף תבוא הגאולה השלמה. בשביל עתיד ראוי לשמו שווה לשרוף את ההווה המדכדך. זה מה שלמדנו מהוליווד וזה גם מה שלמדנו בתור יהודים. או מוסלמים שיעים. או נוצרים. הינדים. אפילו לבודהיסטים יש את גרסת יום הדין שלהם
שמעון פרנס מרבה אהבה, במיוחד עכשיו. סיפורים ומשלים, פתגמים, שירים וטקסטים מוכרים יותר או פחות